מטטוב נ' בנק הפועלים בע"מ – סניף באר שבע

פסק דין

1.האם חייב הנתבע להשיב לתובע, אשר מנהל חשבון בנק בסניף הנתבע, סכום שנגבה מחשבונו בגין שיק שמשך בסכום של 4,600 ₪ ובגינו חוייב החשבון בסך של 46,000 ₪?

רקע וטענות הצדדים

2.התובע המנהל חשבון בסניף 631 של הנתבע, משך מחשבונו שיק אשר מועד פרעונו 10.7.12. על פני השיק מופיע סכום השיק בספרות ובמילים, כאשר בספרות רשום המספר 4,600, כאשר הוא תחום בשני קווים אנכיים ומימין לספרה האחרונה מופיע עיגול קטן נוסף אשר ניתן לטעות ולסבור כי הנו ספרה נוספת "אפס", כך שיכול והסכום נחזה להיות 46,000. על גבי השיק רשום סכומו גם במילים, בשפה הרוסית. בפועל, הכיתוב במילים בשפה הרוסית הינו ארבעת אלפים ושש מאות.

לטענת התובע, משך מחשבונו במסגרת עיסוקיו שיק על סך 4,600 ₪ לטובת אחד מספקיו, וזאת כנגד חשבונית. לטענתו, לאחר שגילה כי חשבונו חוייב בסך של 46,000 ₪ פנה לסניף וביקש לחייב את חשבונו בסך של 4,600 ₪ ולזכות את החיוב השגוי בסך של 46,000 ₪. לטענתו, נציגי הבנק הודו בטעותם והבטיחו לתקן את הטעות ועשו כן ביום 15.7.12. לאחר שעשו כן, חזרו וחייבו שנית את החשבון על סך 46,000 ₪. לפיכך עתר התובע להשבת הסכום שנגבה שלא כדין, וכן פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין ריביות בהלוואה שנטל עקב החיוב השגוי ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבע טען כי הכיתוב במספרים בשיק הנו 46,000 ₪ והנפרע הפקידו במכונה אוטומטית והקליד את הסכום של 46,000 ₪. לשיטת הבנק, מאחר והמילים בשיק רשומות בשפה הרוסית, פעל הוא על סמך הספרות בשיק ואינו אחראי לטעות הנטענת בגין אי ההתאמה.

בנוסף, העלה הנתבע טענות כנגד נסיבות משיכת השיק והגרסאות אשר העלה התובע באשר לנסיבות משיכתו. לשיטת הבנק, מאחר והתובע סירב להתלונן כי השיק זיויף וביקש לבטל את השיק בחלוף הימים המאפשרים ביטול לפי הוראות בנק ישראל, כללי המסלקה, לא חייב הבנק בהשבת הכספים ועל התובע לתבוע את הנפרע.

דיון והכרעה

3.התובע העיד כי נתן רשות לעובד בעסקו למלא את סכום השטר כנגד החשבונית שצירף לתצהירו. עוד העיד כי הסכום המופיע בספרות הינו 4,600 ₪ ותואם לכיתוב בשפה הרוסית במילים המופיע על פני השטר.

מעדותו עלה כי עת התייצב בסניף הבנק להתלונן על הטעות, בחנה את השיק פקידה הדוברת רוסית ובנוכחות מנהלת הסניף ניתנה הוראה לביטול החיוב השגוי.

בדיון מיום 2.5.13 הצהיר בא כוח התובע, עו"ד בזמן, הדובר את השפה הרוסית, כי הכיתוב ברוסית על פני השיק הינו 4,600 ₪. ניתנה החלטה כי במידה והנתבע חולק על הטענה בדבר הכיתוב במילים, עליו למסור הודעה תוך 30 ימים. הודעה כאמור לא נמסרה ולפיכך אין מחלוקת כי הסכום הרשום במילים בשיק הינו 4,600 ₪.

עיון בשיק עצמו מלמד כי הספרות מעידות על המספר 4,600 ₪ והעובדה כי ניתן לטעות ולראות בכיתוב 46,000 ₪, הינה טעות העולה מעיון בשיק עצמו.

4.ממסמכי הבנק אשר הוגשו עולה כי ביום 10.7.12 חוייב חשבונו של התובע בסך של 46,000 ₪. מעדות התובע ודפי החשבון שהגיש עולה כי ביום 13.7.12, יום ו' בשבוע, התייצב בסניף הבנק וביקש לבטל את החיוב.

ביום 15.7.12, יום א' בשבוע, החזיר הבנק את השיק מסיבה טכנית לפיה סכום השיק שונה מהחיוב, וזיכה את חשבונו של התובע בסך של 46,000 ₪, כאשר הזיכוי נעשה בתאריך ערך של יום 13.7.12.

עובדה זו, יחד עם עדות התובע בדבר השיחות שניהל באותו מעמד עם הפקידות ומנהלת הסניף מלמדת כי במועד האמור הסכימו הנציגים המוסמכים של הבנק להכיר בטענות התובע לטעות ולהחזיר את השיק בחיוב השגוי.

יוער כי מטעם הבנק לא התייצב המצהיר לעדות ולפיכך אין כל ראיות מטעם הנתבע לסתור את עדותו של התובע.

ביום 16.7.12 חוייב החשבון בסכום השיק הנכון בסך 4,600 ₪.

בכך סבר התובע כי הסתיימה הפרשה, אולם נוכח מחלוקת בין הנתבע, הבנק הנמשך, לבין הבנק בו הופקד השיק, הבנק הגובה, נעשו בחשבונו של התובע עוד מספר פעולות חוזרות ונשנות של הפקדה וזיכוי.

הבנק הגיש תצהיר לצורך הבהרת פעולות אלו, אולם שעה שנמשך התצהיר אין הסבר מפורט אודות הסיבה בגינה חזר והופקד השיק למסלקה הבנקאית וניתן רק לציין את שעולה מדפי חשבון הבנק. ביום 17.7.12 חוייב חשבונו של התובע בסך 46,000 ₪; ביום 18.7.12 חזר השיק בשנית וזוכה החשבון בסך של 46,000 ₪, וחוייב לאחרונה ביום 20.7.12 שוב בסך של 46,000 ₪.

יוער כי בהעדר תצהיר מטעם הבנק, אין הבהרות לרישומי ההפקדות והאסמכתא ליד כל פעולה של חיוב וזיכוי לא הובהרה. לא נמסרו פרטים אודות חשבון המוטב או כל הסבר לסיבה בגינה נדרש התובע להצהיר או להתלונן כי השיק זוייף.